ליצור בצעדים קטנים

צעדים קטנים זה לא דבר פשוט במיוחד בעולם בו אנו חיים כשהכול צריך להיות מהר וגם התוצאות חיבות להיות מהירות ומשמעותיות.

להקשיב לקצב הפנימי ולפעול לפיו כשלפעמים הקצב הזה שונה מאד ממה שקורה מסביב הוא לא תהליך פשוט וגם לא קל.

אני בחורה יצירתית ולמרות שאני מאד אוהבת ליצור וזה עושה לי טוב משום מה תמיד ישנם לפכות מאה סיבות למה עדיף לדחות לאחר כך,כשיהיה יותר זמן פנוי

תמיד ישנם דברים הרבה יותר "חשובים" לעשות, צריך לנקות את הבית או להכין אוכל ולעשות קניות, משהוא ביקש עזרה עם משהו וכמובן שאף פעם אין מספיק כסף "לבזבז" על חומרים ליצירה.

החלטתי לקחת את זה בצעדים קטנים אחרי שרעיון לפסל מפסיפס התבשל אצלי בראש כמה זמן (מעל לשנה) עשיתי צעד ראשון וקניתי את תחבושות הגבס ליצירה הם שכבו אצלי כמה חודשים, אחר כך חיפשתי את הקרש המתאים ובדיוק לאחותי היה קרש שהיא מצאה ורצתה לעשות משהוא אבל בסוף החליטה שלא והוא עבר אלי.

לפני כשבועיים קניתי את שאר החומרים, כרגע עוד לא התקדמתי יותר אבל את הצעדים הראשונים כבר עשיתי יש רעיון ויש חומרים. אני מנסה לא להלחיץ את עצמי שזה לא מספיק כי זה לא גמור ושזה לוקח יותר מדי זמן ואומרת לעצמי כל הכבוד על שאת הצעדים הראשונים כבר עשיתי וכבר התקדמתי לכוון.

מזכירה לעצמי שצעד אחד קטן בכל פעם זה בהחלט מספיק בשבילי!

לאן את/ה רוצה להגיע? מה המטרות שלך? (מלכודת משך הזמן)

אחד הדברים המקשים על האנשים להציב מטרות הוא שהם חושבים שמדובר במשהו שמייד מחייב אותם לעשייה.

יש להם חלומות שהם אינם יודעים כיצד להגשים אותם (שזה סביר כמובן) אבל הבעיה היא שהם סבורים שהם צריכים לעשות הכל בתקופה הקרובה.

למשל:

• אנשים רוצים להיות עשירים (ונניח שהם הגדירו מה זה להיות עשיר), הם מבינים שתוך כמה חודשים כנראה שמצבם הכלכלי לא ישתפר ולפיכך הם מקטלגים את זה כחלום
• אנשים רוצים להיות בתוך זוגיות מפרה, טובה וכד'. הם מבינים שתוך מספר חודשים הם לא יצליחו לעשות זאת ולפיכך הם מקטלגים את זה כעוד משהו שלא יתגשם
• ...

אם מתייחסים לשיטת הצעדים הקטנים כדאי לשנות את ההתייחסות למשך הזמן שצריכים להשיג דברים.

למשל,

• אם רוצים להיות עשירים אפשר להגדיר את זה לתקופה של 10 שנים.
• אם רוצים להרים פרויקט, להיות סופרים, להמציא... אפשר להגדיר את זה לתקופה של 10 שנים ויותר
• אם רוצים להיות בתוך זוגיות מפרה אפשר להגדיר את זה לתקופה של שנה שנתים ולא מייד.

היתרון של הגדרת משך זמן ארוך יותר להשגת מטרות יכול לאפשר למטרות להתגשם בעזרת שיטת הצעדים הקטנים ובכלל.

אחד הדברים שמשתקים אנשים זה המחשבה שהם צריכים לעשות הכל עכשיו. שימוש במשך זמן ובשיטת הצעדים הקטנים יכול לעזור לשינוי דרך חשיבה זאת.

לא לשתף פעולה עם פרפקציוניזם

אחד המכשולים לעשייה בכלל ולעשיה בעזרת שיטת הצעדים הקטנים היא מלכודת הפרפקציוניזם.

אני מתכוון לרצון שהדברים יעשו בצורה הכי טובה, הכי מושלמת, הכי משמעותית וכד'...

למשל:

• התחלנו לכתוב בלוג ואז התחלנו לקבל משוב מהקוראים שלנו. כתוצאה מכך אנחנו רוצים מאוד שהפוסט הבא יהיה מאוד טוב, דבר שגורם לנו להפסיק לכתוב למשך תקופה ארוכה
• התחלנו לפסל, הרגשנו שזה טוב, קבלנו תגובות טובות, כתוצאה מכך אנחנו רוצים שהיצירה הבאה שלנו תהיה מעולה - דבר שגורם לנו להפסיק ליצור
• התחלנו לקבל שיעורים בשיטת אלכסנדר, אחרי כל אחד מהשיעורים הראשונים הרגשנו נפלא, התחלנו לתרגל בבית, ואז אנחנו מפתחים ציפיות מוגזמות מכל שיעור דבר שמפריע לנו ללמוד את השיטה.
  
• התחלנו ללמוד לשיר, נהננו מכך, שרנו הרבה מאוד להנאתינו. בהמשך, כשאנחנו הולכים לשירה מקצועית/ חצי מקצועית אנחנו מפתחים שינאה כלפי השירה שלנו, כי לעיתם הקול שלנו לא יוצא כפי שאנחנו רוצים.

דוגמאות לא חסרות.

הרעיון הכללי הוא להבין שהרצון לעשות דברים באופן מושלם הוא מלכודת מעכבת בשימוש בשיטת הצעדים הקטנים.

ובחיוך אפשר להגיד שהמושלם שייך לאלוהים, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בהמשך נשפר את עצמנו.

לא צריך לסיים לעשות את כל המטלה עכשיו

כשאנחנו עובדים בעזרת שיטת הצעדים הקטנים חשוב לזכור שלא כל המטלה צריכה להעשות עכשיו.
בהבנה הזאת עשוי להיות משהו משחרר. לא הכל צריך לעשות עכשיו.

כך למשל, גם אם "כל המטלה" היא להחליף את המנורה ואת האהיל שלה, הרי שגם מטלה "פשוטה" כזאת אין צורך לעשות את כולה היום. אפשר לעשות אותה מחר ובימים האחרים.

למשל:

• ביום אחד אפשר לחשוב על מה רוצים לעשות
• בימים הבאים אפשר לדמיין את זה נעשה
• ביום אחר אפשר ללכת לקנות נורה
  
• ביום אחר אפשר להכין את כלי העבודה (אולי מברג, אולי נורה חדשה)
• וכד'

חשוב להבין שגם אם המטלה היא מטלה מאוד קטנה, גם את כולה לא צריך לעשות עכשיו.

על מנת להבהיר: כמובן שאפשר לעשות את כל המטלה עכשיו, אבל זה לא הכרחי.

למעשה יש מטלות שעדיף שלא ייעשו עכשיו, מכיוון שהעובדה שהן נעשות לאט יותר מאפשרת להן להיעשות טוב יותר. (אכתוב על כך בפוסט אחר בהמשך).

יתרון גדול לכך שלא כל המטלה צריכה להעשות עכשיו היא שישנם מטלות אשר מצריכות תקופת דגירה פנימית, מטלות שאם עושים אותן בחלקים הן נעשות טוב יותר מאשר אם עושים אותן בבת אחת.

סוף מעשה במחשבה תחילה - לעתים הצעד הראשון נעשה בדימיון

לעתים אחד מהצעדים הקטנים הראשונים יכול להיות לדמיין את הצעד או את המטרה.

אני לא מתכוון דווקא על דמיון מודרך שלוקח זמן מסוים.

אני מתכוון ל(אחד מה)צעדים כמו:

• לדמיין בבוקר לעשר שניות שעושים צעד מסוים
• לדמיין בערב שמה שרצינו הגיע לסיומו

הרבה פעמים אנחנו נוטים לזלזל בצעד כזה שולי. של דמיון מספר שניות.

אבל יש לדעת שלהערכתי הוא עשוי להיות צעד יקר ערך בסדרת הצעדים הקטנים.

אם לא מצליחים לעשות משהו אז יתכן שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים ללכת לפי סדר מסוים

כתבתי בעבר שכאשר לא מצליחים לעשות צעד מסויים אז זה סימן שיש לפרק אותו לצעדים קטנים יותר. במקביל למה שכתבתי הרי שאם לא מצליחים לעשות משהו, ופרקנו אותו לצעדים קטנים יתכן שהבעיה נעוצה במחשבה שלנו שאנחנו צריכים ללכת לפי סדר מסויים של פעולות.

כלומר לעתים יש לנו פרויקט גדול (או כזה שנראה גדול), שאנחנו נתקעים בו ולא מצליחים לעשות אותו בשום פנים ואופן.
פעלנו לפי שיטת הצעדים הקטנים הפרויקט התחיל ללכת אבל שוב נתקענו.

יתכן שנתקענו בגלל שאנחנו חושבים שצריך לעשות את הפרויקט לפי סדר מסויים.
למשל:

• אני חושב לכתוב מדריך שעוסק בתחום מסוים, ואז אני מנסה לכתוב אותו לפי הסדר. אבל יתכן שכדאי לכתוב את הפרק ה תשיעי לפני הפרק השלישי. נכון שלכאורה זה עדיף, אבל בהחלט לא בהכרח. לעתים קרובות צריכים שלא לכתוב לפי הסדר.
  
• אני חושב ללמוד על כסף ואז אני חושב שיש סדר מסוים לעשות את הדברים, יתכן שאני יכול להתחיל ללמוד בסדר אחר או ללמוד שלא לפי הסדר.
• פרויקטים נוספים...
  

הרעיון הוא פשוט להשאיר מקום לדברים שלא פעלנו בהם, ולהמשיך הלאה. לחזור אליהם בהמשך.

נקודה נוספת למחשבה היא שלעתים אנחנו חושביםש אנחנו יודעים איך הדבר צריכים להתנהל, מה צריך להיות, ואז אנחנו לא נותנים מקום לאלוהים/ ליקום.
אולי אנחנו רק חושבים שדברים צריכים להתנהל באופן מסוים, ובעצם מנקודת מבט עליונה יותר הם צריכים להתנהל בצורה אחרת?

עשיית דברים טכניים, כאלה שלא מצריכים חשיבה או שיקול דעת -להתגבר על פרוייקט בעזרת שיטת הצעדים הקטנים

כאשר יש דברים (פרויקטים) שקשה לעשות אותם כדאי לחפש את הדברים ה"טכניים", אלה שלא מצריכים חשיבה או שיקול דעת, ולעשות אותם בעזרת שיטת הצעדים הקטנים.

יש להבין שלכל פרויקט גדול ו/או קשה ו/או מעצבן ככל שיהיה יש צדדים טכניים. צדדים שלא מצריכים חשיבה או שיקול דעת גדולים בכדי לעשותם.

יש למצוא את הצדדים הטכנים ולהתחיל לעשות אותם בכדי לקדם את הפרויקט.

למשל:

• כאשר צריכים לעשות חשבונות מס הכנסה, יש להתחיל בלפתוח את הדף אקסל, ולהתחיל לערוך את העמודות המתאימות
• כאשר צריכים למצוא עבודה יש להתחיל לקנות עיתונים/ לשים את אתרי האינטרנט המתאימים במועדפים/ לפתוח דף וורד בכדי לעשות רשימה עם מי דיברתי ומתי ולקחים מהשיחה...