יחד עם זאת זה לא קל לכתוב. ישנם תקופות שזה קשה, ישנם תקופות שזה קל.. אבל בתקופות שזה קשה, מה עושים אז?
לפני שאסביר על זה אני רוצה לשתף במשהו שקרה לי.
כבר תקופה שרציתי לחזור לכתוב יומן אישי ולא עשיתי זאת. לא הבנתי למה?
מצד אחד זה לא היה הדבר הכי חשוב לי, מצד שני זה כן היה קצת חשוב לי.
בגלל שהיו לי "דברים יותר חשובים לעשות" לא התעסקתי בשאלה יותר מידי, לא ניסיתי לכתוב יומן אישי בכוח, אבל.. בכל זאת זה חסר לי.
אחרי הרבה זמן, התחלתי לחשוב לעצמי מה קורה פה. והבנתי שהייתי תקוע במחשבה על יומן אישי של שלושה עמודים ליום. כלומר איכשהו תפסתי שכתיבת יומן אישי היא צריכה להיות שלושה עמודים ליום כי אחרת היא לא שווה.
כמובן שמהרגע הזה יכולתי להגדיר לעצמי כתיבה יומית של חצי עמוד ומשהו אחר קרה.
בנוסף, הרגשתי שיש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות אז למה דוקא להתחייב ליומן האישי, אבל לגבי השאלה הזאת אני אכתוב פוסט אחר.
אז זהו, ברגע שאיתרתי את האמונה הקדומה שהייתי איתה (שלושה עמודים ביום או שזה לא שווה) הכל הפך להיות יותר פשוט.
כן, ככה זה עובד :)
יומן אישי מביא אותך למסע למחשבות ורגשות , לפעמים יש גם כאב ,זכרונות וגם עלבונות . אך עם הזמן שעובר רואים שכל זה היה בדיחה . יומן אישי מסמל גבורה , גבורה וביטחון אפשר להראות זאת גם לדור הבא . אסור להתבייש או לפחד , מי שאומר שדבילי לכתוב יומן כנראה מושפע מהחברה , ובדוק זה אחד שיש לו המון על הלב . יומן אישי , יכול להוביל אותך לאינסטינקטים מדהימים , עולם וחוויות עולם שכולו זהב וטוב שכנראה חלמת וכל אחד בעצם חלם להיות בו . והנה , זה הזמן והמקום .
השבמחק